העמותה למען הילדים מרחוב בולנהוזר דאם

דירק דויטאקום (Dirk Deutekom)

*1885 באמסטרדאם, הולנד

פרופ. גבריאל פלוראנס (Prof. Gabriel Florence)

*1886 באלזס, צרפת

אנטוני הוצל (Antonie Hölzel)

*1909 בדוונטאר, הולנד

דר. רנה קונאויל (Dr. René Quenouille)

*1884 בסארלט לה קאנדה, צרפת

פרופ. גבריאל פלוראנס (Prof. Gabriel Florence)

מטפלי הילדים

פרופ. גבריאל פלוראנס (Prof. Gabriel Florence)

גבריאל פלוראנס נולד ב 21 ליוני 1886 באלזס. הוא היה פרופסור לכימיה ביולוגית ורפואית באוניברסיטה של Lyon, וחבר בועדת נובל הצרפתית. בזמן הכיבוש הגרמני הוא עזר לעמיתיו היהודיים. בסוף 1943 הוא הצטרף ל Comité Medical de la Resustance, ארגון בו עזרו רופאים לתנועת ההתנגדות הצרפתית.

ב 4 למארס 1944 הוא נאסר על ידי הגסטאפו. גבריאל פלוראנס הובא תחילה לבית הסוהר Montluc ליד ליון, ומשם, ב 7 ליוני 1944, למחנה הריכוז נויאנגאמה. כיון ששלט היטב בשפה הגרמנית הוא הועסק תחילה כמתורגמן. בסוף יולי ה SS העבירה אותו למחלקת החולים. אחרי ש 20 הילדים הגיעו למחנה, היה תפקידו לנהל את תיקי המחלה שלהם, וגם לבצע עבודות מעבדה. גבריאל פלוראנס ניסה להמית את נגיפי השחפת על ידי בישולם, לפני שהוזרקו לילדים.

האסיר לשעבר פאול וייסמאן, שעבד גם הוא במחלקת החולים, נזכר מאוחר יותר בפגישתו האחרונה עם גבריאל פלוראנס בערב לפני הרצח. "הוא החזיק בידו את הרכוש המואט שהיה לו. ולפני שעזב את בניין מחלקת החולים לחץ לכל אחד מאיתנו את היד ואמר „Au revoir“. אבל לי הוא לחש בשקט: "אני לא מאמין שעוד נשוב ונפגש".

סימון פלוראנס, שכבר זמן קצר אחרי המלחמה נודע לה על גורל בעלה, ניסתה בשנת 1949, להגיש תביעה פלילית נגד קורט הייסמאייר. ב 1953 קיבל פרופסור. גבריאל פלוראנס, לאחר מותו, עבור מחקריו הרפואיים את פרס Henri-Labbe‘ לכימיה ביולוגית מטעם האקדמיה המדעית של צרפת.