20 הילדים

מאניה אלטמאן (Mania Altman)

מאניה אלטמאן נולדה ב 7 לאפריל 1938 כביתו של הסנדלר שיר אלטמאן ואשתו פולה בעיר ראדום בפולין. למשפחה היה מספר גדול של קרובים. בין השאר חיו בראדום ששה אחים ואחיות של שיר אלטמאן עם משפחותיהם. באביב 1941 הקים הכובש הגרמני בראדום גטו, בו היה על כל התושבים היהודים לגור. משפחת אלטמאן הועברה משם למחנה עבודות הכפיה פיונקי (Pionki) ליד ראדום, שהיה קשור למפעל ליצור אבק שריפה. בקיץ 1944 המשפחה הועברה למחנה הריכוז אושויץ. בשבועות האחרונים של המלחמה רוב בני המשפחה נרצחו שם.

פולה אלטמאן הופרדה באושויץ מבתה מאניה, והועברה באוקטובר 1944 למחנה חוץ של מחנה הריכוז גרוס רוזן (Gross Rosen). במאי 1945 היא שוחררה שם. ב 1951 היא היגרה יחד עם גיסה חיים אלטמאן לארצות הברית. מאניה אלטמאן הועברה ב 28 לנובמבר למחנה הריכוז נויאנגאמה, ונרצחה ב20 לאפריל 1945 ברחוב בולנהוזר דאם.

עד ליום מותה ב 1971 בשיקאגו, פולה אלטמאן לא ידעה דבר על גורל בתה מאניה. דודה של מאניה, שחי בניו יורק, קרא ב 1982 במאמר של מארק גרומאלין (Marc Grumelin), אחיהם של אלאנורה(Eleonora) ורומן ויטונסקי (Roman Witonski) , בעיתון "Voice of Radom" על הרצח בבולנהוזר דאם ועל גורלה של מאניה אלטמאן.